דברי הימים א כא:ב מדרש: שיר השירים רבה

דָּבָר אַחֵר, אַף עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה, מַה מִּטָּה זוֹ אֵינָהּ עֲשׂוּיָה אֶלָּא לְנַחַת רוּחַ, כָּךְ עַד שֶׁלֹא נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיְתָה הַשְּׁכִינָה מִטַּלְטֶלֶת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב ז, ו): וָאֶהְיֶה מִתְהַלֵּךְ בְּאֹהֶל וּבְמִשְׁכָּן. מִשֶּׁנִּבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ (תהלים קלב, יד): זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד. דָּבָר אַחֵר, אַף עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה, מַה מִּטָּה זוֹ אֵינָהּ עֲשׂוּיָה אֶלָּא לְנַחַת רוּחַ, כָּךְ יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁלֹא נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הָיוּ מִטַּלְטְלִין מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וַיִּסְעוּ וַיַּחֲנוּ, מִשֶּׁנִּבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ (מלכים א ה, ה): וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח. דָּבָר אַחֵר, אַף עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה, מַה מִּטָּה זוֹ אֵינָה אֶלָּא לִפְרִיָּה וּרְבִיָּה, כָּךְ עַד שֶׁלֹא נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ (דברי הימים א כא, ב): לְכוּ סִפְרוּ אֶת יִשְׂרָאֵל, מִשֶּׁנִּבְנָה (מלכים א ד, כ): יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים. דָּבָר אַחֵר, אַף עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה, מַה מִּטָּה זוֹ אֵינָהּ אֶלָּא לִפְרִיָּה וּרְבִיָּה, כָּךְ עַד שֶׁלֹא נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ (עזרא ב, סד): כָּל הַקָּהָל כְּאֶחָד אַרְבַּע רִבּוֹא, מִשֶּׁנִּבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ פָּרוּ וְרָבוּ, דְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִגְּבַת וְעַד אַנְטִיפְרַס שִׁשִּׁים רִבּוֹא עֲיָרוֹת הָיוּ,, וְהָיוּ מוֹצִיאוֹת כִּפְלַיִם כְּיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, וּכְדֵין, אֲפִלּוּ אַתְּ מַצְנְעָה יַתְהוֹן שִׁשִּׁים רִבּוֹא דִּקְנֵי, לָא מַטְחֲנָא לְהוֹן וְלָא נְסַב יָתְהוֹן. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, קָפְצָה לָהֶם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.